ת"א 43523-05-17

תקציר

השופט, לאחר עיון בחומר הקיים, שמיעת עדויות התובע והנתבע ושקילת טיעוניהם, מגיע להכרעת דין לטובת התובע. השופטת פוסקת לתובע פיצוי כולל בסך 243,000 ₪, הכולל רכיבים שונים כגון כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר, ירידה בכושר ההשתכרות, זכויות סוציאליות, עזרה מהזולת והוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. סכום זה ישולם על ידי הנתבע בתוך 30 יום, או שיצבור ריבית מיום פסק הדין. השופט קובע כי סעיף ההשתתפות העצמית בפוליסה תקף ומחייב, ולכן ניכויים לפי הפוליסה יחולו על סך הפיצויים. השופט מורה להוסיף לפיצוי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% כולל מע"מ, כקבוע בחוק. עם זאת, השופטת דוחה את בקשת התובע לתשלום שכר טרחת עורך דין בגין ההליכים שהתנהלו במל"ל, וקובעת כי שכר הטרחה כפוף לחוק הפיצויים. טענות התובע בדבר מגבלותיו התפקודיות נחשבות מוגזמות ולא משכנעות דיין. השופטת מציינת כי חוסר היציבות התעסוקתית של התובע והמעברים המהירים בין מעסיקים קדמו לתאונה, ותיאוריו הסובייקטיביים חסרים תימוכין אובייקטיביים. באשר לניכוי רכיב ההשתתפות העצמית, השופט מוצא כי התובע היה מודע לסעיף זה בפוליסה, בניגוד לטענותיו. השופט מדגיש את הכחשתו של התובע גם לאחר שהשיחות בינו לבין המבטחת הוצגו בבית המשפט, מה שמעלה בעיות אמינות המשפיעות על תביעות אחרות. השופט מקבל את גרסת הסוכן לאירועים ומוצא כי הסעיף תקף וניתן לניכוי מהפיצוי. על הנתבע לשלם את הסכום הכולל, כולל כל ההוצאות הנוספות, בתוך המועד הנקוב. פסק הדין ניתן לשני הצדדים, ועומדת להם זכות ערעור כקבוע בחוק.