ת"מ 28034-03-13

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב, בטענה כי המשיב גובה שלא כדין ריבית על חובות בפיגור. המשיב הגיש הודעת סיום והסכים להפסיק את שיטת הגבייה ולתקן את חישוב הריבית. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לתשלום שכר טרחת עורך דין, לה התנגד המשיב בנימוק של אי תשלום הסכומים הנגבים וחוב שוטף למשיב. בית המשפט דחה את בקשת המבקש לפיצוי, נוכח סירובו לשלם וחוב משמעותי, אך פסק לו 2,500 ₪ בגין חוות דעת שצורפה לבקשה. עם זאת, בית המשפט פסק שכר טרחה לבא כוחו של המבקש, מתוך הכרה בחשיבותה הציבורית של התביעה ובתועלת לחברי הקבוצה. העמלות נקבעו על סך של 16,700 שקל, שחושבו על בסיס הקצבה שנצברה לקבוצה על פני תקופה של שנתיים, בשיטת אחוזים. בית המשפט הדגיש כי נסיבותיו של כל מקרה קובעות את גובה שכר הטרחה, ובקשתו של המבקש לאחוז גבוה יותר לא נתמכת. ההחלטה, מיום 04/11/2014, התקבלה בהיעדר הצדדים.