בש"א 167821/06

תקציר

המערער, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין, ערער על עיצום כספי שהוטל עליו על ידי הוועדה בעקבות אי דיווח על כספים עם כניסתו לארץ, כנדרש בחוק איסור הלבנת הון. המשיב ייצג את הוועדה. המערער טען כי החלטת הוועדה נפלה בטעות משום שהתקבלה בניגוד לכללי הצדק הטבעי, שכן לא ניתנה לו זכות הטיעון, וביקש מבית המשפט להפחית את גובה הסנקציה בשל נסיבותיו האישיות. בית המשפט מצא כי אכן ניתנה למערער זכות טיעון, וכי הליך קבלת ההחלטות של הוועדה היה תקין. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה הייתה סבירה ומידתית, וכי המערער לא הצביע על פגמים כלשהם בשיקול דעתה של הוועדה המצדיקים את התערבות בית המשפט. עם זאת, בשל שינוי הנסיבות - החזרה שגויה של הסכום העודף שנתפס למערערת - החליט בית המשפט כי יש לשלם את העיצום הכספי בחמישה תשלומים שווים, ולא כסכום חד פעמי. לפיכך קיבל בית המשפט את הערעור באופן חלקי, תוך ציון מועדי התשלום וההשלכות של אי התשלום. בית המשפט החליט שלא להורות על הוצאות, בהתחשב במכלול הנסיבות.