ת"צ 20879-10-11

תקציר

תביעה ייצוגית הוגשה נגד עירייה, בטענה שגבתה תשלום יתר בארנונה על ידי גביית כל חלק ממ"ר כמ"ר מלא, ועל עיגול שטחי נכסים. המבקש ביקש לאשר את התביעה הייצוגית, ביקש פיצוי בגין תשלום היתר, וכן ביקש שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין. בעוד שהתביעה הייתה אחת מני רבות שהוגשו באותו נושא נגד רשויות שונות, המקרה הספציפי הזה לא הגיע לערכאת הערעור. השופט, בהתייחסו לפסקי דין קודמים באותו נושא (עמר נ' עיריית חדרה ופסיפיק מערכות מחשב נ' עיריית הרצליה), קבע כי שיטת הגבייה של העירייה אכן אינה חוקית. עם זאת, מאחר שאחת העילות שעל בסיסן טען המבקש נדחתה בפרשת עמר, פסק השופט למבקש רק מחצית מהגמול ושכר הטרחה שנפסקו באותו מקרה; 10,000 ₪ למבקש ו-75,000 ₪ לעורך דינו של המבקש. עוד ציינה השופטת כי העירייה המשיכה לגבות את המסים הגבוהים למרות הגשת התביעה, ולכן התובעים אינם אשמים בכך שלא מיצו את הסעדים המנהליים. ההחלטה התקבלה באופן פרוספקטיבי, והעירייה נדרשה להפסיק את הגבייה הבלתי חוקית.