בג"צ 10991/07

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה וקובע כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון בענייני הצדדים המעורבים, למעט סוגיית הגירושין המצויה בסמכותם הבלעדית. החלטה זו מתקבלת לאחר ניסיונות מרובים למצוא פתרון מהיר, מספר שימועים שנערכו על ידי פאנלים שונים, כמו גם גישור שנכשל. מקורה של המחלוקת בהסכם גירושין בין העותר למשיב אותו מבקש העותר לבטלו. ההסכם, לטענת בית המשפט, היה פוגעני רגשית כלפי העותרת ולא נחתם מרצון. בית המשפט קובע כי סמכותו של בית הדין הרבני האזורי בתיק אינה לגיטימית, שכן היא מבוססת על הסכם גירושין בעייתי זה. הבקשה המשותפת לגירושין שעליה ביסס בית הדין האזורי את סמכותו לא הייתה וולונטרית, והכילה שפה פוגענית כלפי העותרת שנכתבה על ידי המשיב. זאת ועוד, הנסיבות בהן נחתם ההסכם, לרבות העובדה שהעותרת שהתה באותה עת במקלט לנשים מוכות, מלמדות כי הוא לא נחתם מרצון. עוד מדגיש בית המשפט כי המנגנון למתן סמכות לבית הדין הרבני תלוי בעקרון תום הלב, שלא היה קיים במקרה זה. לבסוף, השופטת מציינת כי הצדדים אמנם התקדמו מעט במהלך הגישור, אך לא יהיה זה נבון להחזירם לבית המשפט המחוזי להמשך התדיינות בסוגיית הסמכות, ומחליטה כי המבקש רשאי להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 30 יום. המשיב חויב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.