ע"א 2027/00

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום שקבע כי המערער אחראי לנזקיו של המשיב שנגרמו לו בעת החלקה על הקרח במגרש ההחלקה של המערער במטולה. המשיב, מחליק קרח חסר ניסיון, טען כי המערערת לא דאגה באופן סביר לבטיחות לקוחותיה ובכך פעלה ברשלנות. בית משפט השלום נעתר לבקשה, בקובעו כי המערערת הוכיחה רשלנות בכך שלא סיפקה למשיב נעלי החלקה ראויות, לא נתנה הוראות מתאימות ולא הייתה מספיק מדריכה נוכחת. לפיכך חויבה המערערת לשלם למשיב פיצויים בסך 102,232 ש"ח לאחר שבית המשפט ייחס למשיב 30% רשלנות תורמת לכך. בערעור הסכימו רוב השופטים עם טענות המערער כי נפילתו של המשיב לא נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהי מצד המערער. המשיב עזב את המעקה שהקיף את המשטח ונפל, ושום כמות של הוראות או שילוט לא הייתה יכולה למנוע זאת באופן סביר. יתר על כן, לא ניתן היה לצפות באופן סביר מהמערערת לספק מדריך לכל מחליק חסר ניסיון. השופטים הסכימו גם עם טענותיה החלופיות של המערערת לעניין חישוב הנזקים, לפיהן יש לנכות תחילה את רשלנותה התורמת לפני ניכויים כלשהם של המל"ל. לבסוף, קבע בית המשפט כי המשיבה אינה זכאית לכל פיצוי בגין הפסדי שכר, שכן קיבלה את שכרה ממשרד החינוך בעת היעדרותה מהעבודה. משכך, הערעור התקבל, תביעת המשיב נדחתה, והמשיב חויב לשלם למערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.