בש"פ 6326/97

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על ההחלטה לעצור את המערערים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם באשמת קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות והחזקת נשק שלא כדין. הערעור נדחה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מצא די ראיות לכאורה לאשמתם של המערערים כדי להצדיק את המשך מעצרם. עיקר הטענות שהציגו עורכי הדין של המערערים התמקדו בשאלה האם קיימות די ראיות להוכחת אשמת לקוחותיהם, אך השופט קבע כי די בראיות הנסיבתיות שהוצגו. השופט שקל גם את הטענה כי יש לשחרר את המערערים בערבות בשל אפליה לכאורה ביחס לנאשם אחר, אברהם שיק, ששוחרר ממעצר במקרה דומה לכאורה. השופט הכיר בחשיבות של הימנעות מאפליה בין נאשמים, אך בסופו של דבר קבע כי הצורך להגן על הציבור מפני פגיעה פוטנציאלית גובר על שיקול האפליה. משכך, יישארו המערערים במעצר עד תום ההליך המשפטי, שכן נמצא כי נשקפת מהם סכנה לציבור, והראיות הצביעו על מעורבותם בשוד אלים. החלטה זו התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, כאשר השופט הדגיש כי טענות לאפליה אינן גוברות אוטומטית על שיקולים אחרים בכל ערכאה.