תא"מ 71677-11-17

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את העדויות והראיות שהוגשו בנוגע לצ'ק שנוי במחלוקת על סך 17,925 ₪. התובע טען כי השיק של ש.ו. שחף ניתן כתשלום עבור החוב של שחף תעשיות דגים, ואילו הנתבע טען כי הוא ניתן עבור החוב של ש.ו. שחף. לאחר ששקל את החשבונית והקבלה שהוגשה, שתיהן נושאות את השם שחף תעשיות דגים, יחד עם עדותו של רן שיניסון, הבעלים של ש.ו. שחף, מקבל בית המשפט את גרסת התובע לאירועים. טענת הנתבעת כי המסמכים לא נחתמו על פי הנוהג לא נתמכה ונדחתה, מה גם שבא כוח התובעת לא נחקר בעניין זה. יתר על כן, בית המשפט מצא בעיות בראיות הנתבעת, לרבות הצגת רישומי הנהלת חשבונות חלקיים ואי זימון עדים קריטיים, דבר המערער את טענתם לנזק ראייתי עקב שיהוי. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעת בנוגע לפעילות העסקית ולאופן הגשת "טופס מע"מ 39". נקבע כי הצ'ק שלא נפרע ניתן כתשלום עבור החוב של שחף תעשיות דגים, מה שהופך את הנתבע לחייב על פי תנאי הסכם הערבות שלו. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבע בדבר תוקפה של הערבות, היעדר הודעה מוקדמת ותקופת ההתיישנות. עם זאת, בשל הזמן הרב שחלף מאז אי כיבודו של השיק, קבע בית המשפט כי הריבית וההוצאות שחושבו בתיק ההוצאה לפועל אינן חלות. תחת זאת, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 17,925 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו החל מיום 10/11/07, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,800 ₪. עם התשלום ייסגר תיק ההוצאה לפועל, כאשר זכות הערעור שמורה לשני הצדדים.