בש"א 491/89
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. הבקשה התבססה על עובדה חדשה שהתגלתה, שלטענת המבקש מהווה עילה לביטול או לשינוי פסק הדין. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הערכאה המתאימה לדון בטענות המבקש היא בית המשפט המחוזי, שכן הוא מוסמך לדון בתביעות לביטול פסק דין. בית המשפט הדגיש כי בעוד ערעור תלוי ועומד, ניתן להגיש ראיות נוספות, אך מרגע שפסק הדין הופך לסופי, הדרך היחידה לשנותו היא באמצעות תביעה בבית המשפט המוסמך. מאחר שהמבקש ביקש לפתוח בהליך בבית המשפט העליון כאשר דרך הפעולה הראויה היא בבית המשפט המחוזי, נדחתה הבקשה להארכת המועד. המבקש חויב בהוצאות המשיבים. על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר פסק בורר לטובת המשיבים, לא הוגש ערעור בתוך המועד שהוארך ולכן הפכה לסופית.
חקיקה מקושרת
בש"א 491/89 יעקב מוסקוביץ נ' זאב ברלין, עליון (16.3.1990)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.