ע"א 750/79

תקציר

בפסק דין נדחו הערעורים, הן הראשוניים והן שכנגד, והמערער חויב בהוצאות המשיבים בסך 50,000 ₪. השופט מ' בייסקי הסכים עם מסקנתה של השופטת בן-פורת, תוך שימת דגש על תחולת הדין המקומי הן על כאב וסבל והן על פיצויי אובדן השתכרות עתידיים. למרות הניסוחים השונים, בית המשפט המקורי החיל אמות מידה משפטיות ישראליות, ואישר כי פיצוי בגין כאב וסבל, למרות שהמערער מתגורר בארה"ב, צריך ליישר קו עם הסטנדרטים הישראליים ולהיות מומר לדולרים. עם זאת, אובדן השתכרות עתידי צריך לשקף את התנאים הכלכליים בארה"ב כפי שהמערערת תכננה לחיות ולהשתכר שם. בית המשפט אימץ גישה ישראלית גם בחישובים כלכליים, וקבע כי פיצוי הגיוני צריך לשקף נסיבות והפסדים ממשיים, השונים בין אמות המידה הכלכליות הישראליות והאמריקאיות. למרות הפרשי גיל הפרישה ושיעורי התשואה על ההשקעה, בית המשפט דבק בנורמות הישראליות. השופט שילה ואחרים הסבירו את חישוב הפיצויים על פי הדין הישראלי, וציינו את המציאות הכלכלית כקובעת העיקרית, ולא את תושבות הקורבן. ההחלטה הדגישה את הבנת ההפסדים הכספיים של הנפגע בהקשרם, וכתוצאה מכך הפיצוי משקף את התנאים הכלכליים בפועל שנפגעו מהפגיעה. בית המשפט הדגיש גם את האתגרים בשימוש במטבע חוץ בפסקי דין והציע לתרגם פרסים דולריים לשווי ערך שקלי כדי לשמור על יכולת האכיפה.