רע"פ 10562/07

תקציר

עורך דין הורשע בעבירה של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393(3) לחוק העונשין ונגזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל וקנס של 10,000 ₪ על ידי בית משפט השלום בנתניה. עורכת הדין ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בטענה להקלה בעונש בשל הפגיעה הקשה בעתידה המקצועי, מצבה הכלכלי הקשה בבית והחרטה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ועורך הדין הגיש בקשה לערעור נוסף לבית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור, והסכים עם הערכאות הנמוכות יותר כי מעשיו של עורך הדין היו חמורים. הגניבה נגעה לתשלומי מזונות שיועדו ללקוחו של עורך הדין, אותם לא הצליחה עורכת הדין להעביר במלואה, ובמקום זאת לקחה את הכסף לעצמה במשך חודשים ארוכים תוך שהיא מרמה את לקוחה. הדבר פגע קשות באמון הלקוח ובתדמית מקצוע עריכת הדין. בית המשפט לא מצא במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות ערעור נוסף, וטיעוני עורך הדין התייחסו בעיקר לחומרת העונש. בית המשפט ציין גם את החומרה הרבה שבה רואה מערכת המשפט עבירות המבוצעות על ידי עורכי דין במסגרת תפקידם. ההחלטה ביטלה עיכוב ביצוע קודם, והורתה לעורכת הדין להתחיל לרצות את עונשה ב-1 במאי 2008.