ע"א 2300/92

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת רשלנות רפואית בה נגרם לילד נזק מוחי חמור עקב טיפול רשלני באמו במהלך ההיריון. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי המשיבים, לרבות רופא, בית החולים וקופת החולים, אחראים למחצית מהנזק שנגרם לילד, שכן הנזק נבע הן מטיפול רשלני והן ממום מולד. בית המשפט פסק למערערים, לילד ולאמו, תשלום חד פעמי בגין הנזק שנגרם עד הגיעו של הילד לגיל 18 שנים, ותשלומים תקופתיים לאחר מכן. המערערים ערערו על ההחלטה, וטענו כי על המשיבים לפצות אותם במלוא סכום הנזק, כי יש לשלם את הפיצוי בסכום חד פעמי, וביקשו להגדיל את סכום הפיצוי במספר פרטי נזק. המשיבים טענו כי חלק מפרטי הנזק שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי היו מופרזים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ולא מצא עילה להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי באשר לסיבות הנזק לילד או לאופן הפיצוי. עם זאת, בית המשפט העליון שינה את החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע להוצאות רפואיות עתידיות, ביטל את הפיצוי הכספי עבורן, ובמקום זאת חייב את קופת החולים לספק לילד את כל הטיפולים הרפואיים הדרושים לכל החיים. עוד קבע בית המשפט כי על הילד לקבל פיצוי נוסף בסך 5,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה הקשורות לטיפולים רפואיים. השופטים הסכימו עם החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק שכר טרחת עורך דין בגין תשלומים תקופתיים לאחר הגעת הילד לגיל 18, והחליטו שלא לפסוק הוצאות בערעור זה.