ת"א 3648-08-11

תקציר

הנתבעים תופסים את מקרקעי התובעים שלא כדין מזה כ-50 שנה. התובעים, שהם בעלי רוב בקרקע, רשאים לדרוש את מסירת הקרקע מהנתבעים, שאין להם זכויות בה. טענות הנתבעים בדבר סמכות שיפוט, שיהוי ופטירת התובעים נדחות כולן. אין ממש בטענות הנתבעים לזכויות קנייניות המבוססות על הסכם משנת 1961, אשר חל רק על חלק מהמקרקעין הנדונים ולא על כל הנתבעים. הנתבעים גם לא הצליחו להוכיח קיומו של רישיון בלתי חוזר, שכן החזקה ארוכת השנים, בידיעתם של התובעים, אינה מעידה בהכרח על הסכמה. לפיכך, בית המשפט מורה לנתבעים לפנות את הקרקע ולשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כמו כן על הנתבעים להרוס את כל המבנים שנבנו על הקרקע, למעט המבנה המקורי. צו זה יבוצע עד למועד קצוב, שלאחריו יוכלו התובעים לאכוף את פסק הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. תביעת התובעים לדמי שימוש הולמים עבור התקופה שקדמה לתביעה נדחית, אך הם רשאים לדרוש אותם עבור התקופה שלאחר שנה מיום הגשתה, בהתאם לחלק היחסי של התובעים בקרקע. לבית המשפט יש גם סמכות להורות על הריסת המבנים, והוא מבחין בין המבנים שנבנו על ידי הנתבעים לבין המבנה המקורי. לבסוף, פסק הדין מחייב, ואי עמידתם של הנתבעים תביא לביצוע.