ת"א 1423-01-10

תקציר

המחלוקת היא בין ועד בניין לבין אחד מבעלי היחידות המסחריות בבניין, בנוגע למספר פרויקטים של שיפוץ ותחזוקה שגרמו לחילוקי דעות על העלויות ושיטות הביצוע. הפרויקטים כוללים שיפוצים חיצוניים כגון פיגומים, החלפת מערכת האינטרקום והעתקת מדחסי מזגנים אשר גרמו למחלוקות על שימוש ברכוש משותף ואגרות שלא שולמו. בית המשפט קיבל את טענת ועד הבניין בחלקה. בנוגע לפיגומים, בית המשפט הורה לבעל היחידה המסחרית לשלם לוועד הבניין את ההוצאות שנגרמו לו בשל הפרעתו לעבודות השיפוץ, דבר שגרם לעיכובים. לגבי מערכת האינטרקום קבע בית המשפט כי החלטת ועד הבניין תקפה ומחייבת, אך הבעלים לא היה צריך לשלם את העלויות מכיוון שלא נהנה ממנה ולא חובר למערכת. במקרה של מדחסי המזגנים, בית המשפט מצא כי לבעלים לא הייתה הסכמה לתחום שטח משמעותי בחצר המשותפת, והורה לו לשלם לוועד הבניין דמי שימוש שנתיים בסך 3,500 שקל. בית המשפט פסק גם בעניין בנייה בלתי מורשית בחצר הסמוכה של הבעלים, ופסק לטובת ועד הבניין. הבעלים נדרש לפנות את המבנים או לשאת בפיצוי כספי כפי שייקבע בהליכים עתידיים. פסק הדין כלל גם הוצאות והוצאות, בסך 8,815 שקל עבור הפיגומים ו-5,000 שקל עבור הוצאות שימוע, הן בריבית והן בהצמדה למועד התשלום. כמו כן, בית המשפט ציין כי ההחלטות לגבי נישת המדחס והחצר הצמודה לא יגבילו את זכויות הבנייה העתידיות. הוועדה תוכל לדרוש את הסרתם או לבקש פיצוי כספי מהבעלים הנוכחי או החדש, לפי העניין. פסק הדין היה אמור להישלח לבאי כוח הצדדים, וועד הבניין קיבל פסק דין הצהרתי בנושאי המזגן והבנייה הבלתי מורשית. פסק דין זה נועד לבסס את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים, ובמידת הצורך לחייב נקיטת הליכים נוספים לאכיפה.