LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 38231-05-24

גזר דין שלום קריות

📋
מספר הליך38231-05-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך9 ביולי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזקריות
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. אושרי סוויסה
👨‍⚖️
שופטיםמיכל דוידי

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"פ 38231-05-24 (שלום קריות), המנתח את העקרונות המשפטיים ואת החידושים (או היישום המעשי) שעלו בו: ### 1. הרקע המשפטי והערכים המוגנים בית המשפט נדרש להכריע בעבירה של **איומים** (סעיף 192 לחוק העונשין) שבוצעה כלפי נבחר ציבור (חבר כנסת) באמצעות הרשת החברתית "פייסבוק". **העקרונות המרכזיים:** * **הגנה על נבחרי ציבור:** בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה (דנ"פ 7383/08 אונגרפלד), לפיה תפקודו התקין של השירות הציבורי הוא אינטרס ציבורי עליון. העובדה שנבחרי ציבור חשופים לביקורת אינה מתירה הפיכתם ל"יעד קל" לאיומים וגידופים. * **הסכנה לאושיות הדמוקרטיה:** בהסתמך על רע"פ 2038/04 (לם), נקבע כי איומים על אישי ציבור מערערים את הסדר החברתי ויוצרים פחד המהווה "רעה חולה" הפוגעת בבסיס הדמוקרטי, ללא תלות בשאלה האם הנבחר עצמו חש מאוים בפועל. ### 2. קביעת מתחם העונש ההולם – הגישה המתונה החדשנות (או הדיוק) בפסק הדין באה לידי ביטוי בבחינה המדוקדקת של מדיניות הענישה הנוהגת אל מול דרישת המאשימה. * **ניתוח פסיקתי:** בית המשפט ביצע השוואה לפסקי דין קודמים (כגון עניין מאיר, דדוש וגלאנך). הוא קבע כי עתירת המאשימה למאסר בפועל (בדרך של עבודות שירות) מחמירה מדי ביחס למקובל במקרים דומים של איומים ברשת. * **ביקורת על התביעה:** בית המשפט הבהיר כי פסקי הדין שהציגה המאשימה (בן דור, דזנאשוילי) עוסקים בנסיבות מחמירות משמעותית (עבר פלילי עשיר, היעדר לקיחת אחריות או רצף עבירות), ולכן אינם משליכים ישירות על המקרה שלפניו. * **מתחם העונש שנקבע:** בית המשפט קבע מתחם שבין מאסר על תנאי ל-9 חודשי מאסר (הניתנים לריצוי בעבודות שירות). בכך הוא העניק משקל נכבד למגמת השיקום ולאופי הביצוע (אירוע בודד, ללא אלימות פיזית ישירה). ### 3. עקרונות הענישה האינדיבידואלית בית המשפט הדגיש כי מלאכת הענישה היא אינדיבידואלית במהותה. השיקולים שהובילו לסטייה מהענישה המחמירה היו: 1. **הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי:** הכרה בנטילת אחריות מוקדמת. 2. **שיקום אקטיבי:** הנאשם השתלב בהליך טיפולי משמעותי בשירות המבחן, מה שהוביל להערכה כי מסוכנותו פחתה. 3. **נסיבות אישיות:** היות הנאשם מפרנס יחיד לאמו וחלופת הזמן (3 שנים) מאז ביצוע העבירה ללא הסתבכויות נוספות. 4. **מניעת קטיעת הליך טיפולי:** שיקול מרכזי היה שהטלת מאסר (גם בעבודות שירות) תקטע את ההליך הטיפולי המצליח, ובכך תסכל את תכלית השיקום. ### 4. החלטה אופרטיבית – חידוש מאסר מותנה היבט משפטי בולט הוא ההחלטה **לחדש (להאריך) את המאסר המותנה** במקום להפעילו. * **העיקרון המשפטי:** "דרך המלך" היא הפעלת מאסר מותנה בעת ביצוע עבירה נוספת. * **החדשנות/החריגה:** בית המשפט ציין במפורש כי אלמלא סיכויי השיקום הממשיים כפי שעלו מהתסקיר, היה מוטל עונש חמור יותר (הפעלת מאסר). השימוש בסמכות להארכת התנאי נועד לתמרץ את הנאשם להמשיך בדרך השיקומית, תוך שהוא מציב מעליו "חרב מתהפכת" למשך שנתיים נוספות. ### סיכום פסק הדין מייצג גישה מאוזנת בין **עיקרון ההלימה** (הגנה על נבחרי ציבור והרתעת הכלל) לבין **עיקרון השיקום** (מתן הזדמנות לנאשם שמשתף פעולה). הלקח המרכזי הוא כי במקרים של איומים ברשת, שירות המבחן הוא גורם מכריע: תסקיר המצביע על שיקום אמיתי יכול להטות את הכף ממאסר בפועל (או עבודות שירות) לענישה צופת פני עתיד, גם כאשר קיים מאסר מותנה בר-הפעלה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 38231-05-24 מדינת ישראל נ. אושרי סוויסה, שלום (9.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית