ע"ב 2/88

תקציר

בית המשפט העליון דחה את הערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה, שאישרה את השתתפותה של הרשימה המתקדמת לשלום בבחירות. לטענת המערערים, היה מקום לפסול את הרשימה לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המונע מרשימת מועמדים שמטרותיהם או מעשיהם שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי מלהשתתף בבחירות. בית המשפט קבע כי אין די בראיות שהוצגו כדי להוכיח כי מטרות הרשימה או מעשיה שללו במפורש או במשתמע את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. חלק מחברי הרשימה אמנם התבטאו בנושא, אך אלה לא שיקפו את המאפיינים הדומיננטיים של הרשימה או את מטרותיה המרכזיות. כמו כן, בית המשפט נתן משקל רב לכך שמחצית מחברי ועדת הבחירות הצביעו נגד פסילת הרשימה. דעת הרוב הדגישה כי כוחה של הביקורת השיפוטית בהקשר זה הוא למנוע מהדרג הפוליטי לקבל החלטה פסולה. לפיכך, על בית המשפט להתערב רק אם הייתה ודאות לגבי חוסר הלגיטימיות של ההחלטה הפוליטית. בדעת מיעוט טען השופט אלון כי היקף התערבותו של בית המשפט צריך להיות רחב, וכי די בראיות כדי להוכיח כי הרשימה חצתה קו אדום המצדיק את פסילתה.