רע"א 4842/20

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על פסילת חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט. בסופו של דבר החליט בית המשפט להתייחס לבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה, והתיר את הערעור על בסיס העובדה שפסילת חוות דעת מומחה תתרחש רק במקרים נדירים שבהם פגמים משמעותיים עלולים לגרום לעיוות דין חמור. עיקרון זה מאזן בין הגנה על הצדדים המעורבים לבין שמירה על יעילות פרוצדורלית. במקרה דנן, הצביע בית משפט קמא על שלוש סוגיות עיקריות בהתנהלות המומחה: הסתמכות על חוזי מכר שלא פורסמו, קבלת חוזים שהוגשו באיחור והיעדר החלטה בבקשה להתעלם מאותם חוזים. עם זאת, נקבע כי סוגיות אלה, ובפרט ההסתמכות על מסמכים שלא נחשפו, אינן מצדיקות פסילה. בפסק הדין הודגש כי בנסיבות מסוימות, כללים פרוצדורליים כמו תקנה 114א אינם אוסרים על מומחה לבקש מסמכים שלא נחשפו, והצגת מסמכים כאלה בפני מומחה אינה הופכת אותם אוטומטית לקבילים כראיה. נוכח שלא נפל פגם בהסתמכותו של המומחה על החוזים, החליט בית המשפט להפוך את החלטת הפסילה של בית משפט קמא ואת מינויו של מומחה חדש. כל שכר טרחה ששולם למומחה החלופי יוחזר, והתיק ימשיך עם חוות דעת המומחה הראשונית כפי שהוכנה במקור. המשיב חויב בהוצאות המערערים בקשר להליכים אלה, בסך 5,000 ₪, בצירוף שכר טרחת המומחה החלופי.