ת"א 16845-09-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני שימנע מימוש ערבויות בנקאיות אוטונומיות. המבקשים לא עמדו בתנאים לסעד זמני. הם לא הוכיחו זכות לכאורה או סיכוי ממשי לזכות בתביעתם, ולא הראו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. אי חשיפת המידע המהותי על ידי המבקשים – לפיו שוכרי המשנה שילמו להם דמי שכירות ולא למשיב – פגעה בתביעתם. נמצא כי המשיב, שביקש להאריך את תוקפן של הערבויות, פעל בתום לב. בית המשפט הדגיש כי אין די בסכסוכים חוזיים כדי להפעיל את הנסיבות החריגות הנדרשות כדי לגבור על האוטונומיה של הערבויות הבנקאיות. משהתחייבו המבקשים לפנות את חוזה השכירות, הם אינם יכולים להמשיך להשכיר את השטחים ולקבל דמי שכירות בעוד המשיב אינו מקבל דבר. גם טענת המבקשים כי המשיב לא עמד בהסכם השכירות בדבר ליקויים נמצאה מיותרת. בהתחשב במאזן הנוחות, פסק בית המשפט לטובת המשיב. המבקשים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב. החלטה זו מאפשרת למשיב לחלט את הערבויות הבנקאיות.