ת"צ 10822-02-15

תקציר

בית המשפט התייחס לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד גופי לינקדאין, שעסקה בהפרות לכאורה כמו חדירה לפרטיות, שליחת מיילים לא רצויים והתעשרות שלא במשפט, בעיקר של משתמשים ישראלים. מועמדת מס' 1 היא חברת אם שבסיסה בארה"ב, ומבקשת מס' 2 מנהלת את פעילות לינקדאין באירופה, המזרח התיכון ואפריקה. לטענת המשיבים, לינקדאין שלחה הזמנות לא רצויות למי שאינם משתמשים ועשתה שימוש לרעה בנתוני משתמשים, תוך הפרה של חוקי הפרטיות ותקנות התקשורת בישראל. לינקדאין ביקשה לדחות את התביעות, בטענה כי סמכות השיפוט והחוק הישראלי אינם חלים בשל תנאים חוזיים המצטטים את החוק בקליפורניה, וכי לא בוצעו פעולות בישראל. בית המשפט דחה את טענותיה של לינקדאין, וקבע כי די בפעולות אינטרנטיות המגיעות למשתמשים ישראלים כדי לבסס סמכות שיפוט בישראל. הוא הדגיש כי תאגידים גלובליים כמו לינקדאין צריכים לצפות להתדיינות משפטית במדינות שבהן הם פועלים, במיוחד כאשר השירותים שלהם אינטראקציה משמעותית עם משתמשים מקומיים. בית המשפט מצא כי הרגולציה והפסיקה המבוססת תומכות בניסיון בתביעות בישראל, למרות זיקתה של לינקדאין לתחומי שיפוט זרים, בטענה כי זכויות המשתמשים הישראלים והפרות משפטיות פוטנציאליות המתרחשות בישראל מצדיקות סמכות שיפוט מקומית. בעקבות זאת, התיר בית המשפט לתביעה הייצוגית להתנהל בישראל והורה ללינקדאין לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים. ההחלטה הדגישה את השיקול המשפטי המתפתח של פעילויות אינטרנט חוצות גבולות בינלאומיים ואת תחולת החוקים המקומיים על שירותים דיגיטליים גלובליים המשפיעים על צרכנים מקומיים.