LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 4698/92

החלטה עליון

📋
מספר הליך4698/92
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך1 בנובמבר 1992
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםבהירה בן שחר נ' שולה אייזנבך
👨‍⚖️
שופטיםמ. שמגר

תקציר

ניתוח משפטי של המקרה ועקרונות משפטיים המקרה שהוצג עוסק בבקשת רשות ערעור הנוגעת לקביעה שיפוטית של אחריות וסיבתיות ביחס לפגיעה שנגרמה לכאורה מתאונת דרכים. פסקי הדין המקוריים של בית המשפט המחוזי בירושלים ושל בית המשפט העליון אישרו את העמדה כי הפגיעה לא נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים, אלא מנפילה אגבית במהלך פעולה של תנועה חפוזה, שאינה מיוחסת לשימוש או לתקלה ברכב מנועי. עקרונות משפטיים: 1. סיבתיות ואחריות בתאונות דרכים: - עיקרון מרכזי המודגם הוא שפגיעה גופנית חייבת להיגרם ישירות משימוש ברכב מנועי כדי להיות מסווגת כתאונת דרכים. בית המשפט הבחין בין פגיעות שנגרמו כתוצאה מהפעלת רכב מנועי לבין אלה הנובעות מנפילות מקריות שאינן קשורות במהלך פעילויות הקשורות להקשר הרכב. - בתי המשפט הדגישו את התפיסה כי לא כל פגיעה המתרחשת בקרבת רכב או בהקשר תעבורתי נחשבת לתאונת דרכים אם אין סיבתיות ישירה המיוחסת לשימוש ברכב. 2. הבחנה בין תאונות לתאונות דרכים: - הפסיקה עושה הבחנה ברורה בין תאונות נלוות - כגון נפילה תוך כדי הליכה או ריצה - לבין תאונות דרכים ממשיות בהן מעורבים כלי רכב מנועיים. בתי המשפט הסתמכו במידה רבה על הבחנה זו כדי לדחות את טענת התובע כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. - גישה זו מדגישה את החשיבות של ניתוח הסיבתיות העובדתית, ומדגישה כי פגיעות הנובעות מחוסר זהירות אישית או תקלות שאינן קשורות אינן נחשבות אוטומטית לתאונות דרכים. חידושים משפטיים והיבטים ראויים לציון: 1. בירור גבולות סיבתיות: - ההחלטה מחזקת את הסטנדרט המשפטי לפיו כדי שאירוע ייחשב כתאונת דרכים, חייב להיות קשר סיבתי ישיר בין הפעלת הרכב לבין הפגיעה. קרבה או מגע מקרי בלבד אינם מספיקים, ומזקקים את המסגרת הפרשנית לסיבתיות תאונה. 2. דגש על אופי הפגיעה: - פסק הדין מקדם הבנה ניואנסית כי פגיעות הנובעות מפעולות שאינן רכב, כגון נפילה במהלך ניסיון להגיע לרכב, אינן נופלות בגדר אחריות הקשורה לתעבורה אלא אם כן קשורות ישירות להפעלת הרכב. 3. שיקול דעת שיפוטי בביקורת ערעור: - הסירוב למתן רשות ערעור משקף הקפדה על עקרונות שיקול הדעת השיפוטי, המאשר את ממצאי הערכאות הנמוכות יותר על סמך אמות המידה המשפטיות הקיימות, מבלי לנסות להרחיב את היקף המהווה תאונת דרכים. מסקנה: מקרה זה מדגים את העיקרון המשפטי המהותי לפיו יש לקבוע קשר סיבתי לאחריות בתאונות דרכים. בתי המשפט שרטטו את הגבולות בין פגיעות נלוות לאלו הנובעות ישירות משימוש ברכב, ובכך הבהירו סטנדרטים משפטיים לסיבתיות ואחריות בפגיעות הקשורות לתעבורה. ההחלטה המאשרת כי נפילה שאינה קשורה להפעלת הרכב אינה עולה כדי תאונת דרכים מדגישה את חשיבות הסיבתיות העובדתית ומאשרת את הנטייה השיפוטית להגביל את האחריות לקשרים ברורים וישירים בין שימוש ברכב לפגיעה.

רע"א 4698/92 בהירה בן שחר נ' שולה אייזנבך, עליון (1.11.1992)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית