ע"פ 6908/10

תקציר

במקרה דנן, המערער הורשע על ידי בית משפט קמא בקשירת קשר עם אחרים לרצוח את המתלונן ובהיותו זה שירה בו. המערער ערער על פסק הדין, תוך שהוא מערער על הממצאים העובדתיים וקביעות המהימנות של בית משפט קמא. עם זאת, ערכאת הערעור, תוך כיבוד העיקרון לפיו ככלל אינה מתערבת בממצאים עובדתיים ומהימנים של בתי משפט קמא, לא מצאה עילה לבטל את פסק הדין. בית משפט קמא בחן ביסודיות את חומר הראיות, לרבות עדויות עדים והודעות קודמות במשטרה, אשר תמכו במסקנתו כי המערער אכן קשר קשר לפגוע במתלונן והוא היורה. טענות המערער, כגון חוסר האפשרות הנטענת להזדהות בשל תנאי תאורה והשפעות חיצוניות על המתלונן, נדחו. בית המשפט ציין כי זיהויה של המתלוננת היה אמין, בהתבסס על הכרת קולו ומבנה גופו של המערער. זאת ועוד, סתירות ושינויים בעדויות, כגון הודאת השווא של אביבי ואמירותיה הבלתי עקביות של סמילה, לא ערערו את הראיות נגד המערער. שתיקתו הראשונית של המערער והאליבי הכוזב שבעקבותיה החלישו את אמינותו. ערכאת הערעור אף אישרה את החלטתו של בית משפט קמא שלא ליתן משקל לאמירותיה הבלתי עקביות של קלרה או לעדותו הבלתי מהימנה של קונטנטה. לבסוף, מצא בית המשפט כי הראיות מצביעות בבירור על כוונה להרוג, תוך שהוא דוחה את טענות המערער להפך, ואישר את ההחלטה להרשיע את המערער בניסיון רצח. בהתחשב בעברו הפלילי הקודם של המערער ובחומרת המעשה, נקבע עונש של 12 שנות מאסר ופיצוי למתלונן, כאשר נסיבותיו האישיות אינן מספיקות כדי להקל באחריותו. לפיכך נדחה הערעור, תוך שהוא מאשר את פסקי דינו המקוריים של בית משפט קמא.