רע"א 10723/05

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה ואישר כי מינוי בורר לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות נתון לשיקול דעת. צדק בית המשפט המחוזי בפרשנותו כי לבית המשפט סמכות אך לא חובה למנות בורר כאשר צדדים אינם עושים כן בהתאם להסכם הבוררות שלהם. שיקול דעת זה תומך באכיפת כוונה חוזית ומחזק את מוסד הבוררות כחלופה גמישה ויעילה להתדיינות בבית המשפט. בדרך כלל, בית המשפט נוטה למנות בורר שיכבד את הסכמת הצדדים, אלא אם כן טעמים כבדי משקל מצדיקים אחרת. בבוררות, במיוחד בהקשרים כמו חוזי בנייה, היא נוטה להיות יעילה ומיוחדת יותר, מה שעשוי להימנע מהליכים משפטיים ממושכים. חששות לגבי בוררות שאינה פותרת סכסוכים באופן מלא, או לגבי תביעות הנוגעות להסכמים נפרדים כמו הסכם מכר, לא נחשבו לסיבות מספקות להימנע מבוררות, שכן ניתן לטפל בנושאים אלה בנפרד. בסופו של דבר, במקרה זה, כוונות הצדדים במסגרת הסדר הבוררות שלהם לא היו מותנות בצדדים אחרים, כמו קבלני משנה, והנושאים היו שונים מספיק כדי להמשיך בבוררות. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי למנות בורר הייתה ראויה, ובקשת הערעור נדחתה.