פש"ר 25315-05-12

תקציר

התיק סובב סביב הבעלות על חברה בשם American Apparel Center Desk Ltd. נאמני עזבון פשיטת הרגל של מר דסקל, שהיה עוסק מורשה ובעבר היה הבעלים של החברה, טענו כי מר דסקל הוא הבעלים בפועל של החברה גם לאחר שהרישום הרשמי של מניות החברה הועבר לאנשים אחרים. הנאמנים ביקשו פסק דין הצהרתי שיכיר במר דסקל כבעלים האמיתי של החברה. השופט סקר בהרחבה את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים. הוא מצא כי הנאמנים הצליחו להוכיח כי מר דסקל נשאר הבעלים בפועל של החברה גם לאחר שהמניות הועברו באופן רשמי לאחרים. השופט ביסס את החלטתו על כמה הבחנות מרכזיות. ראשית, השופט הטיל ספק בלגיטימיות של העברת המניות, וציין כי מר דסקל העביר תחילה את המניות למר פרלמוטר מבלי לקבל תמורה ישירה וכנגד חוב לכאורה. יתר על כן, התנהלות החברה בטשטוש נסיבות העברות אלה עוררה חששות. שנית, מעורבותו העמוקה של מר דסקל בניהול החברה, תפקידו המכריע בפעילותה ומומחיותו בעסק הצביעו על היותו יותר מסתם שכיר, כפי שנטען על ידי הנתבעים. השופט ניתח גם ראיות חדשות שהציגו הנאמנים, כולל מסמכים חתומים על ידי מר דסקל, אשר סתרו את טענות הנתבעים וחיזקו את התפיסה כי מר דסקל הוא הבעלים האמיתי. בנוסף, השופט מצא בעיות בהתנהלותו של מר רוטנר כבעלים לכאורה. רוטנר, שנרשם כבעל המניות אחרי פרלמוטר, התקשה להסביר את ההיבטים הפיננסיים של החברה, מה שהעלה ספקות לגבי טענת הבעלות שלו. השופטת בחנה גם תשלום של 3.4 מיליון שקל מהחברה למר דסקל והגיעה למסקנה כי הוא תומך בטענת הנאמנים לבעלותו האמיתית של דסקל. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנאמנים, והוציא פסק דין הצהרתי המכיר במר דסקל כבעלים בפועל של אמריקן אפרל סנטר דסק בע"מ. השופטת הדגישה כי בפסק דין זה לא היו צווים דיספוזיטיביים כלשהם בנוגע לנכסי החברה, אשר יכולים להיות מנוהלים רק על ידי השופט המטפל בתיק פשיטת הרגל. הנאמנים הורשו להגיש צווים אופרטיביים להעברת הבעלות, והשופט הורה כי הוצאות החברה לא ייגבו לא מהנאמנים ולא ממר דסקל.