ע"א 27353-03-16

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ודוחה את הערעור שכנגד. השופטים מסכימים כי חוזה ביטוח תקף לגבי המחסן באור עקיבא לא שוכלל, ולכן הפניקס אינה נדרשת לפצות את המערערת בגין נזקים הקשורים למחסן זה. הסחורה שנגנבה מהמחסן במהלך הפריצה נחשבת לרכוש מבוטח ונופלת בגדר הכיסוי הביטוחי הכלול בפוליסת הביטוח ובסעיף ההרחבה, החל על רכוש הנמצא "מחוץ לחצרים המבוטחים". טענת הפניקס כי ההארכה רק מרחיבה את הכיסוי הביטוחי הבסיסי הקיים נדחית. עוד מסכימים השופטים כי התנהלותה של הפניקס לאורך כל ההליך, לרבות מכתב הדחייה וכתבי ההגנה, מצביעה על כך שהחברה לא הכחישה את פרשנותה של המערערת לסעיפי ההארכה, ותומכת בטענת המערערת. בנוסף, נקבע בפסק הדין כי טענת הפניקס כי יש לגבות את סכום ההשתתפות העצמית אינה תקפה, שכן היא לא הוזכרה בסיכומי החברה. באשר להיקף הכיסוי הביטוחי, קובע השופט ד"ר קובי ורדי כי לשון הפוליסה, יחד עם התנהלותה של הפניקס, תומכים בפרשנותה של המערערת כי הכיסוי הביטוחי לטובין שמחוץ לחצרים המבוטחים צריך לעמוד על 5% מסך סכום הביטוח לתכולה, לציוד ולמלאי, שבמקרה זה עומד על 755,631 ₪. השופט ישעיהו שנלר מסכים עם התוצאה אך בוחן בפירוט את הפרשנות הראויה של המדיניות ומרכיביה השונים. מסקנתו היא כי יש לגזור את הכיסוי הביטוחי מסכום התכולה הנקוב ברשימה, שהינו 21,590,627 ₪, ולא מהסכום הכולל נזק ראשון כפי שקבע בית משפט קמא. כן מסכימים השופטים להורות להפניקס לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המערער, להשיב את הפיקדון ולשלוח העתק מפסק הדין לשני הצדדים.