ת"א 142/04

תקציר

חברת החשמל חכרה אוניה מצים ל-20 שנה להובלת פחם. הסכם החכירה כלל הוראות לתשלומים הקשורים לתפעול האנייה ותחזוקתה. התעוררה מחלוקת לגבי חישוב דמי החכירה, ובפרט עלויות בדיקות תקופתיות או "בודקים". התיק הועבר לבוררות, והבוררים החליטו כי יש לפרוס את הוצאות הפיקוח על פני תקופת השכירות ולשלם בתשלומים. בהמשך תבעה צים את חברת הפחם על הוצאות בדיקה שבוצעה לאחר סיום החכירה, בטענה שלא שולמו בהתאם לפסק הבורר. בית המשפט, בבואו לפרש את פסק הבוררות, מצא כי החלטת הבוררים התייחסה רק לבדיקות במהלך תקופת השכירות. פסק הדין קבע שיטת חישוב ותשלום עבור בדיקות, אך לא קבע תשלומים עבור בדיקות לאחר תום החכירה. בית המשפט הסתמך על לשון פסק הבוררות, על הבנת הצדדים את חוזה השכירות ועל דברי הבוררים במהלך הדיונים. בנוסף, הספינה הייתה צפויה להיגנז בתום תקופת החכירה, מה שיבטל את שאלת הבדיקות לאחר מכן. בית המשפט דחה את טענת צים, בקובעו כי חברת הפחם לא הייתה חייבת לשלם עבור הבדיקה שבמחלוקת. כמו כן, לאור ההליכים הנרחבים וההפחתה המוסכמת בחקירות העדים, הורה בית המשפט לצים לשלם לחברת הפחם 200 אלף שקל בתוספת מע"מ הוצאות משפט.