ת"ד 7-01-23

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות הקשורות לתאונת דרכים בה נפצע רוכב אופניים. סעיפי האישום כוללים גרימת נזק, נהיגה בכיוון הלא נכון ברחוב חד סטרי, התעלמות מתמרורים, נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש. האירוע התרחש כאשר הנאשמת נסעה בצומת הסמוך לביתה, לא הבחינה בתמרור אי-כניסה חדש והבהילה את רוכב האופניים שלפניה, שנפל ונפצע בשיניו. הן התביעה והן ההגנה הציגו את טיעוניהן לעונש. הפרקליטות דרשה פסילה של חמישה חודשים, מאסר על תנאי וקנס, תוך הדגשת הצורך להילחם בתאונות דרכים. בתוך כך, ביקשה ההגנה לקצר את תקופת הפסילה, בהסתמך על עברה התעבורתי הנקי של הנאשמת, נסיבות העבירה ומצבה האישי כאם חד הורית בעלת שתי עבודות. בית המשפט, לאחר ששקל את חומרת העבירות ואת הנסיבות הסובבות אותן, קבע כי טווח הענישה ההולם הוא שלושה עד תשעה חודשי פסילה בפועל, לצד עונשים נוספים. צוין כי רשלנות הנתבע הייתה נמוכה יחסית, ופציעותיו של רוכב האופניים היו קלות. בהתחשב בהודאתה המהירה של הנאשמת באשמה, בחרטה שלה ובעברה הפלילי והתעבורתי הנקי, בית המשפט הציב את עונשה בקצה הנמוך ביותר של הקשת. העונשים כללו קנס בסך 1,500 שקל, שישולם בחמישה תשלומים חודשיים, ופסילת רישיון הנהיגה של הנאשם למשך שלושה חודשים, בין יתר העונשים הנלווים. בית המשפט הדגיש כי זכותו של הנאשם לערער על פסק הדין נשמרת.