ת"א 27091-01-17

תקציר

המבקשים, בעלים חלקיים של מגרש בנתניה, תבעו את המשיב, עמו חתמו על הסכם קומבינציה להקמת בניין על המגרש, בין היתר בגין אי רישום כקבלן והיעדר יכולות כלכליות. השופט פסק לטובת המבקשים, בקובעו כי המשיב התחייב למסור דירות למבקשים וכי סירובה מהווה הפרה צפויה. לאחר מכן הגישו המבקשים תביעה חדשה נגד המשיב ומעורבים נוספים בסכסוך, לרבות טענות לרשלנות והפרת חובת אמונים. המבקשים ביקשו למחוק סעיף בכתב ההגנה המתוקן של המשיב, שטען כי מהות התמורה בהסכם היא כספית ולא מסירת דירות. המבקשים טענו כי טענה זו מנוגדת לפסק הדין הקודם. המשיב טען, כי השתק החברה אינו חל מאחר שלא התקיימו הדרישות הראשונה והרביעית, וכי מסמכים חדשים מלמדים כי כוונת המבקשים הייתה תמיד לקבל פיצוי כספי. השופט פסק לטובת המשיב בקובעו כי השתק החברה אינו חל משום שהמשיבה זכתה בתביעה הראשונה וקיבלה את הסעד המבוקש, ולכן אינה יכולה לערער על פסק הדין או ליצור השתקה. זאת ועוד, מאחר שטענת המבקשים בדבר מהות התמורה הועלתה גם על ידי נתבע שלא היה צד להליך הראשון, לא חל האינטרס הציבורי בהפעלה שיפוטית יעילה. טענות נוספות של המשיב נדחו אף הן, והבקשה נדחתה. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות ההליך.