רע"פ 3661/05

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לעונש שהוטל על אדם שהורשע בהסעת תושב שטחים בלתי מורשה. העונש הראשוני, שניתן על ידי בית משפט השלום בבית שמש, היה 15 ימי מאסר, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, ושלושה חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש ל-30 ימי מאסר, בניכוי חמישה ימי עבודות שירות, בנוסף למאסר על תנאי. הנאשם, שהיה המבקש במקרה זה, ביקש רשות ערעור על פסק דין זה, בטענה כי גזר הדין חמור יתר על המידה. עם זאת, פסק הדין דחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק של היעדר נסיבות חריגות המצדיקות בחינה נוספת של גזר הדין. ההחלטה הדגישה את שכיחותן של עבירות הקשורות להסעת שוהים בלתי חוקיים ואת הסיכונים הביטחוניים הפוטנציאליים הכרוכים בכך, המצדיקים ענישה חמורה במקרה זה. עוד ציין בית המשפט כי בהיעדר נסיבות אישיות חריגות, האינטרס הציבורי בהטלת עונש מרתיע צריך לגבור. טענות המבקשים בדבר זמן ההכנה הקצר לערעור ונסיבותיו האישיות, לרבות היותו מפרנס יחיד לארבעה ילדים, לא נחשבו חריגות דיין כדי להצדיק הקלה בעונש. משכך, עומד העונש הקיים, ועל המבקש לרצות את יתרת תקופת המאסר כפי שקבע בית המשפט המחוזי.