ע"ח 13464-08-22

תקציר

השופט הכריע בשני ערעורים בנוגע לסכום כסף שנתפס בסך 9.975 מיליון שקל מהמשיבים, שנחשדו בהלבנת הון בהיקף של 600 מיליון שקל. הערר הראשון, שהוגש על ידי המשיבים, ביקש להשיב את הכסף, בעוד המדינה התנגדה לו בטענה כי היקף העבירות החשודות מצדיק את השארת הכסף שנתפס. השופט דחה את הערעור והסכים עם המדינה כי קיומו של חשד סביר, יחד עם ההיקף הגדול של העבירות הנטענות, מצדיקים את המשך תפיסת הכספים, שהיו פחות מ-2% משווי החשודים בעבירות. בערעור השני, שהגישה המדינה, הוגש ערעור על החלטת בית משפט קמא להשיב למשיבים סכום נוסף של 3.8 מיליון ₪. המדינה טענה כי התגבשו ראיות חדשות המחזקות את החשד נגד המשיבים. השופט קיבל את טענת המדינה, פסק לטובתה וביטל את החלטת בית המשפט קמא להשיב את הכסף. השופטת גם האריכה את צו התפיסה בסכום זה עד ליום 20.11.2022, והסכימה עם המדינה כי הראיות התחזקו משמעותית מאז הצו הקודם. כמו כן, השופטת התייחסה ודחתה טענות שונות שהעלו המשיבים בדבר פגמים שנפלו בבקשה לצו התפיסה ובהתנהלות המדינה. השופט הדגיש כי כל פגם בצו אינו מצדיק את החזרת הכסף, במיוחד לאור הראיות המשמעותיות והאופי הדינמי של החקירה. לבסוף, השופטת ציינה כי בדו"ח חסוי שהגישה המדינה לא היו הבדלים מהותיים מהדוחות הקודמים ולכן לא השפיעו על ההחלטה. התוצאה הייתה דחיית ערעור המשיבים וקבלת ערעור המדינה, שהביא להמשך תפיסת מלוא הסכום של 9.975 מיליון ₪.