ה"פ 6044/07

תקציר

המבקשת, עמותת ילדינו, ביקשה להאריך את החכירה של חלקת קרקע בירושלים למשך 25 שנה, כפי שנקבע בהסכם שנחתם עם עיריית ירושלים (המשיבה מס' 1) בשנת 1983. הקרן טענה כי היא עמדה בתנאים הנדרשים, לרבות קבלת היתר בנייה על הקרקע, וכי העירייה הסכימה להאריך את חוזה החכירה. אלא שהעירייה סירבה בטענה שהקרקע דרושה לצרכים מוניציפליים וכי הקרן לא עמדה בהסכם, שכן הבנייה לא הושלמה בתוך חמש השנים שצוינו. עוד טענה העירייה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, שכן הקרן לא נקטה כל פעולה לבנייה במשך למעלה משני עשורים. המשיבה מס' 2, תלמוד תורה רוממה, שהשתמשה במקרקעין למטרות חינוך, צורפה כמשיבה. בית המשפט הורה על צירופה של המשיבה מס' 2 ודחה את טענת העירייה כי אין לדון בתובענה. השופטת ציינה כי מטרת ההסכם הייתה שהקרן תקים מבנה חינוכי או מגרש ספורט, דבר שלא עשתה. זאת ועוד, העירייה לא הסכימה להאריך את חוזה החכירה ואף אפשרה למשיבה מס' 2 להשתמש במקרקעין. השופט קבע כי חוסר המעש של הקרן ואיחורה במילוי התחייבויותיה מהווים עילה לאי חידוש חוזה החכירה. העירייה לא נדרשה לשלוח הודעת ביטול, שכן די היה בפעולותיה ובמתן רשות למשיבה מס' 2. השופטת הדגישה כי המו"מ להקצאת הקרקע צריך להתנהל בתום לב ובהתאם לעקרונות משפטיים, לרבות נוהל הקצאת הקרקע של משרד הפנים. בסופו של דבר נדחתה הבקשה להארכה של 25 שנה, והתביעה נדחתה. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות משפט.