רע"א 14411-11-16

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות את בקשתו של מבקש לפטור מלא מתשלום אגרת בית משפט בגין תביעה בשווי 2.43 מיליון שקל נגד בנק. המבקשת טענה כי הבנק התרשל בכך שאפשר לבעלה לשעבר למשכן את חלקה בדירה ללא ייפוי כוח. בעוד שהערכאה הנמוכה יותר דחתה את הבקשה לפטור, ערכאת הערעור העניקה פטור חלקי. בית המשפט החליט לפטור את אגרת בית המשפט בגין 800,000 השקלים הראשונים של התביעה, כאשר על המבקש לשלם את האגרות על כל סכום מעבר לכך. החלטה זו התבססה על שני שיקולים מרכזיים: (1) יכולתו של המבקש לשלם ו-(2) עילת התביעה. באשר למצב הכלכלי, קיבל בית המשפט כי חלק מהכספים בחשבונה של המבקשת נועדו לצרכיו של בנה הנכה וכי אין לצפות ממנה למכור את ביתה לצורך תשלום הוצאות משפט. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על כך שהמבקשת לא הבהירה את כל העברות הכספים שבוצעו מחשבונה. באשר לעילת התביעה, בית המשפט הכיר בכך שלתביעה יש הצדקה מסוימת, אך ציין כי חלק מרכיבי התביעה מוגזמים והסיכוי להוכחה מלאה קלוש. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין הצדקה לפטור מלא מאגרות, אך פטור חלקי של עד 800 אלף שקל מאזן בין נגישות לצדק לבין זכותה של המדינה שלא לממן הליכי סרק חסרי תוחלת. ההחלטה התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, ופסק הדין היה אמור להישלח לשני הצדדים על ידי המזכירות.