ת"א 3558-02-16

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע בתביעת לשון הרע נגד הנתבעים. טענת התובע התבססה על שני מקרים של לשון הרע ועל מחדל הנתבעים בתיקונם. המקרה הראשון של לשון הרע התרחש בכתבה שפורסמה בעיתון עובדה ובדף הפייסבוק שלו, ממנה השתמע כי התובע נחקר בגין תלונות פליליות מרובות, לרבות תלונה הקשורה לילדים, וכי תקף אדם בתחנת משטרה; עוד צוין בכתבה כי התובע הושעה מהבר. בית המשפט מצא כי מספר אלמנטים בכתבה מהווים לשון הרע. ראשית, הטענה כי התובע נחקר בגין תלונות מרובות אינה נכונה, שכן הוא נחקר רק על תלונה אחת, שהוגשה על ידי הנתבע הראשון עצמו. שנית, הרמיזה כי התובע היה מעורב בעניין פלילי הנוגע לילדים הייתה מטעה ומכפישה, שכן הנתבעים השמיטו חלקים מתגובת התובע. שלישית, טענת הכתבה כי התובע תקף אזרח בתחנת המשטרה לא הוכחה ופורסמה מבלי לבקש את תגובת התובע. העילה השנייה ללשון הרע הייתה הימנעותם של הנתבעים מפרסום הודעת פסילה או עדכון בדבר סגירת החקירה הפלילית, כמתחייב בחוק. בעוד הנתבעים טענו כי העיתון הפסיק את הפצתו והמו"ל נסגר, בית המשפט מצא כי הנתבעים יכלו לפרסם את העדכון בדף הפייסבוק של העיתון או בעיתון אחר. עם זאת, התובע לא הביא ראיות לכך שביקש מכלי תקשורת אחרים לפרסם את העדכון, ולכן הטענה לגבי העילה השנייה לא התקבלה. בית המשפט הורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בסך 20,000 ₪ וכן 4,500 ₪ הוצאות משפט, בתוך 30 יום.