ת"פ 40669-09-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בארבעה מקרים של עבירות רכוש שביצע הנאשם בזמנים שונים. העבירות כוללות פריצה וגניבה מדירות, הסגת גבול, גניבה ופריצה לרכב. השופט קובע כי ניתן לקבוע מתחם ענישה הולם אחד לכל העבירות. השופט מדגיש את הפגיעה בזכויות הקניין של הפרט ואת הפגיעה בתחושת הביטחון של האזרחים הנגרמת כתוצאה מעבירות מסוג זה. השופט מודה כי העבירות היו מתוכננות, אך מציין כי הן לא היו מתוחכמות. השופט בוחן גם את הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו כתוצאה מהפשעים, לרבות ההשפעה הרגשית על הקורבנות וההשפעות החברתיות הרחבות יותר. מדיניות הענישה החלה נדונה, תוך התייחסות למקרים קודמים. השופט קובע את העונש ההולם בטווח שבין 18 ל-36 חודשי מאסר, לצד העונשים הנלווים. כן נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, לרבות הודאת הנאשם, שחסכה זמן שיפוטי, והרשעותיו הקודמות בעבירות אלימות. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 20 חודשי מאסר, בתוספת מאסר על תנאי ותשלומי פיצויים לקורבנות. השופט מסרב להטיל סנקציות כלכליות נוספות, וממליץ על השתלבותו של הנאשם בטיפול בהתמכרויות במערכת הכליאה. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין תוך 45 יום.