ת"א 57813-02-24

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשה לצו מניעה זמני בנוגע לזכויות קניין בחלקת אדמה בירושלים. המבקשים, שהם יורשים הטוענים לזכויות בחלקה, ביקשו לעצור כל דיספוזיציה מצד הנתבעים - האפוטרופוס לנכסי נפקדים, רשות מקרקעי ישראל ואחרים - לרבות מניעת הליכי מכרז לפיתוח החלקה. הטענות העיקריות שהציגו המבקשים היו כי לא היו מודעים להליכי פשרה כלשהם בנוגע לחלקה וכי היא לא הייתה מצויה בגבולות ישראל בעת תחילת הליכים אלה. המשיבים, לעומת זאת, עמדו על סופיות הליכי הפשרה והפעילו את תקופת ההתיישנות, בטענה כי פקעו זכויותיהם של המבקשים. עוד טענו כי החלקה נמצאת בשטח ישראל מאז 1948 וכי טענות המבקשים אינן נתמכות בראיות מספיקות. לאחר ששקל את ההגשות ובחן את חומר הראיות, מצא בית המשפט צדק בטענות המבקשים, והגיע למסקנה כי קיימים ספקות של ממש לגבי חוקיות הליכי הפשרה ומיקום החלקה. משכך, נעתר בית המשפט לבקשה למתן צו מניעה זמני, בכפוף למתן ערבות בסך 100,000 ש"ח על ידי המבקשים בתוך שבעה ימים. החלטה זו הגנה על זכויות המבקשים עד למתן פסק דין סופי, שיבטיח את שמירת המצב הקיים וימנע שינויים בלתי הפיכים בנכס. בית המשפט הדגיש כי פסק דינו נועד אך ורק לצורך סעד ביניים ולא קבע את התוצאה הסופית של התיק.