בשג"צ 497/88

תקציר

בג"ץ דן בבקשה לגילוי ראיות חסויות שהגיש תושב שכם נגדו הוצא צו גירוש. הראיות המדוברות יוחסו להשתייכותו הבכירה של המבקש לחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, ארגון עוין לישראל, וכן לפעילותו הפעילה והעוינת במסגרת ההתקוממות בשטחים. בית המשפט קבע כי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, המאפשר לבית המשפט להכריע בין הצורך בגילוי ראיות לשם עשיית צדק לבין הסוגיה הביטחונית של אי-גילוי, אינו מבחין בין המשפט הפלילי לבין משפטים אחרים. למרות שבקשתו של המבקש התקבלה באופן חלקי, בית המשפט החליט כי בנסיבות העניין, הצורך הביטחוני לשמור על חלק מהראיות חסויות גובר על הצורך בגילוי. החלטה זו מתבססת על המצב המשפטי הקיים כתוצאה מתקנות ההגנה המחמירות ומצב החירום, כמו גם על אופי המשפט וסדרי הדין ודיני הראיות החלים עליו. בית המשפט הדגיש כי למבקש הייתה הזדמנות לפנות לוועדה מייעצת שהוקמה מכוח תקנות ההגנה כדי לבחון את החומר כולו, לרבות מידע חסוי, אך הוא סירב. כן נמסר למבקש על המעשים הכלליים המיוחסים לו ועל הסיבות לצו הגירוש. זאת ועוד, חשיפת פרטי הראיות החסויות עלולה לפגוע קשות בביטחון המדינה ולסכן חיים. לכן, רק חלק מהמידע המיוחד ייחשף, בעוד שאר הראיות יישארו חסויות.