ע"א 453/06

תקציר

עניינו של פסק הדין בחוזה הלוואה שנחתם בין אלגי נכסים בע"מ לבין הבנק המשיב, במסגרתו לווה אלגי 1,200,000 ₪, בערבות המערערת. כאשר אלגי לא הצליחה להחזיר את ההלוואה, הבנק נקט בצעדים משפטיים, שהובילו לפסק דין שחייב את החברה לשלם את החוב. מאחר שאלגי הייתה חדלת פירעון, קבע בית המשפט כי המערערת, שחתמה על החוזה כערבה, אחראית להסדרת החוב. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת הבנק בקובעו כי המערער אכן פעל כערב והיה חייב בתשלום החוב, שהסתכם בסך 1,575,094 ₪, ודחה את טענות המערער כי הסכם ההלוואה אינו תקף וכי הוא שוחרר מערבותו. המערער ערער על פסק דין זה, אך ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור קבעה, כי חתימתו של המערער על הסכם ההלוואה כערב אישי והרשאתו לחתום בשם אלגי, יחד עם ניסיונו העסקי, מעידים על הבנתו את תוצאות מעשיו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערער לא הציג ראיות מספיקות להוכיח כי היה פטור מערבותו או כי סכום החוב חושב באופן לא מדויק. השופטת א' פרוקצ'יה והשופט א' רובינשטיין הסכימו עם פסק הדין, והמערער חויב בהוצאות טרחת עורך הדין של המשיב.