רע"א 78042-03-26

תקציר

## ניתוח משפטי: רע"א 78042-03-26 טרי ואח' נ' שריבמן ואח' **הקדמה** החלטה זו עוסקת בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא, אשר דחה בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, וקבע דיון במעמד שני הצדדים. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים הרלוונטיים, ובפרט בהבחנה בין הטרדה מאיימת לבין לשון הרע, ובהתמודדות עם טענות בדבר "מארב דיוני" ושימוש לרעה בהליכים משפטיים. **המסגרת החוקית: חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001** החוק מגדיר "הטרדה מאיימת" כהטרדה בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפי אדם, בנסיבות המצביעות על חשש לפגיעה בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו או גופו. הגדרה זו כוללת, בין היתר, בילוש, התחקות, פגיעה בפרטיות, יצירת קשר, פגיעה ברכוש, בשם הטוב או בחופש התנועה. סעיפים 4 ו-5 לחוק מאפשרים לבית המשפט להוציא צו המורה על איסור פעולות אלו. **התנהלות בית המשפט קמא: הדגשת "דפוס התנהגות" וחשש לעתיד** בית המשפט קמא, בהחלטתו, הדגיש כי על מנת להיעתר לבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, על המבקש להוכיח שני יסודות מצטברים: 1. **מעשה עבר:** המטריד ביצע הטרדה או נקט איומים בעבר. 2. **חשש עתידי:** הנסיבות מצביעות על בסיס סביר לחשש שהמטריד יחזור על מעשיו. הדגש הוא על "דפוס התנהגות" חוזר ונשנה, ולא על פנייה חד-פעמית. בנוסף, נקבע כי סעד על פי החוק נועד למענה דחוף לאירוע עכשווי, ולא למקרים בהם ההתנהלות נמשכת חודשים. **הבחנה בין הטרדה מאיימת ללשון הרע** בית המשפט העליון, בהחלטתו, מבהיר כי קיימת הבחנה מהותית בין הטרדה מאיימת לבין לשון הרע. בעוד חוק לשון הרע מתמקד בתוכן הביטוי ובפגיעה בכבוד האדם, חוק מניעת הטרדה מאיימת מתמקד בהשפעה הנמשכת של הביטוי על שלוות חייו של הנפגע, ועל כן יש חשיבות רבה לחזרה של הפעולות. הפסיקה נוטה לצמצם מקרים בהם יינתן צו מניעת הטרדה מאיימת כאשר ההטרדה היא לשון הרע, על מנת שלא לעקוף הליכים לפי חוק לשון הרע ולשמור על חופש הביטוי. צו יינתן רק במקרים חריגים בהם הפרסום פוגע באופן קיצוני בשלוות חייו של המבקש או מסכן אותו. **התמודדות עם "שגגה משפטית ודיונית" ו"מארב דיוני"** המבקשים טענו כי דחיית בקשתם לצו ארעי נבעה מ"שגגה משפטית ודיונית", וכי המשיב מנצל את אכסניית בית המשפט כדי לפגוע בעורכי דין. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי לא נפלה בהחלטת בית המשפט קמא שגגה מהותית המצריכה התערבות ערכאת הערעור. הדגש הוא על כך שבית המשפט קמא לא דחה את הבקשה לגופה, אלא קבע דיון במעמד הצדדים. העובדה שהמשיבים שהו בחו"ל לא שימשה כבסיס לדחייה, אלא כקושי במתן צו במעמד צד אחד. בית המשפט העליון אף הדגיש כי הימצאות המשיבים בחו"ל אינה יכולה לדחות את הדיון, במיוחד כאשר נטען שהם ממשיכים בפעולות ההטרדה מרחוק. **חדשנות משפטית: הליך היוועדות חזותית ככלי להתמודדות עם היעדרות** בניגוד לטענות המבקשים, בית המשפט העליון לא ראה מניעה להמשיך את ההליך, ואף קבע כי המשיבים יתייצבו לדיון באמצעות היוועדות חזותית. בכך, בית המשפט מכיר בצורך להתאים את ההליכים המשפטיים לנסיבות, ובפרט במקרים בהם צדדים נמצאים מחוץ לישראל, וזאת על מנת לאפשר דיון ענייני ולאפשר לצד הנפגע לקבל סעד. זהו שימוש בטכנולוגיה ככלי משפטי להתמודדות עם אתגרים דיוניים. **סיכום** החלטת בית המשפט העליון מבטאת איזון בין הצורך להגן על שלוות חייו ופרטיותו של אדם מפני הטרדה מאיימת, לבין הצורך לשמור על עקרונות חופש הביטוי ועל הליכים משפטיים תקינים. בית המשפט הדגיש את החשיבות של "דפוס התנהגות" חוזר ונשנה, והבחין בין הטרדה מאיימת לבין לשון הרע. כמו כן, ההחלטה מדגימה את השימוש בכלים דיוניים מודרניים, כמו היוועדות חזותית, על מנת לאפשר קיום הליכים משפטיים יעילים גם במקרים מורכבים.