פש"ר 2402/99

תקציר

עניינו של המקרה בערעור על החלטת נאמן נכסיו של פושט רגל, אשר סירב להיענות לתביעת החוב של המערער, קרוב משפחתו של פושט הרגל. המערער טען כי הלווה לפושט הרגל 400,000 ₪, אותם ניסה להבטיח באמצעות שעבוד על קופות הגמל של פושט הרגל. אף שהמשכון נמצא בלתי חוקי, המערער עדיין ראה עצמו כנושה מובטח וככזה לא ויתר על ערבותו וניסה לתבוע את החוב בהליכי פשיטת הרגל. הנאמן דחה את התביעה, וטען כי היא הוגשה שלא במועד וכי מעמדו של המערער כנושה מובטח מונע ממנו להגיש תביעת חוב רגילה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מצבו של המערער ייחודי, שכן נשללו ממנו חופש הפעולה והיתרון האינפורמטיבי ממנו נהנים בדרך כלל נושים מובטחים. בשל החלטה שיפוטית קודמת שקבעה כי שעבודו אינו תקף, לא היה המערער מודע לצורך להגיש תביעת חוב כנושה רגיל. יתר על כן, ניסיונו לממש את המשכון לא נעשה בחוסר תום לב, ועל בית המשפט למנוע ממנו "ליפול בין הכיסאות" בשל טעות כנה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לתת למערער הזדמנות סבירה לממש את זכויותיו כנושה רגיל, מה גם שהגשת ערעור אינה צריכה להגביל את זכויותיו בהליכים אחרים. משכך, על הנאמן לבחון את תביעת החוב לגופה כאילו הוגשה במועד, והמערער יוכל לקבל את חלקו היחסי בדיבידנדים ששולמו לנושים. לגבי קופת גמל, חלוקתה תמתין לתוצאות הערעור; אם יידחה הערעור, יחולקו הכספים בין הנושים, לרבות המערער כנושה בלתי מובטח, ואם יתקבל הערעור, יקבל המערער את חלקו כנושה מובטח. עוד פוסקת ההחלטה למערערת 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, שישולם על ידי הנאמן מכספי פשיטת הרגל.