ת"פ 3161/04

תקציר

הכרעת הדין מתבססת על הראיות שהוצגו בבית המשפט בנוגע להצתת רכב בבעלות המתלונן, מוחמד ג'רבאן. תיק התביעה נסוב סביב הודאותיהם של שני נאשמים, נאשם מס' 1 ונאשם מס' 2, אשר הודו בהצתת הרכב. ההגנה טענה כי הודאות אלה לא היו וולונטריות והוכתבו להן על ידי חוקר המשטרה, החוקר יוסיפיאן, שהבטיח לכאורה לשחררן אם יודו. עם זאת, השופט מצא כי ההודאות קבילות שכן הן ניתנו באופן חופשי ומרצון חופשי ללא כל אמצעים פסולים שננקטו על ידי החוקר. שני הנאשמים הודו בחלקם האישי בפשע, וסיפקו ראיות מספיקות להרשעתם. בנוסף, שקל השופט את המניע להצתה, שעלה ממחלוקת בין נאשם מס' 1 למתלונן בנוגע למכירת דגים, מה שתומך עוד יותר באמיתות ההודאות. השופט התייחס גם לטענות האליבי של הנאשמים ולמחדלי החקירה שהעלתה ההגנה, ומצא כי אין בהם די כדי לפגוע בראיות התביעה. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והביאה להרשעת שני הנאשמים בעבירת הצתה לפי סעיף 448(א)+29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. פסק דין זה ניתן בנוכחות באי כוח הצדדים והנתבעים ביום 24.11.05.