בש"א 3454/12

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון לדחות בקשת רשות ערעור בשל איחור בהגשה. הסוגיה המרכזית היא סיווג החלטת הרשם כ"פסק דין" או כ"החלטה אחרת", שמועדי הערעור שלה שונים. המערערים טוענים כי מדובר בפסק דין, המעניק להם 45 יום לערער, ואילו המשיב טוען כי מדובר ב"החלטה אחרת", עם מועד אחרון של 20 יום. השופט מסכים עם המשיב, ומציין כי ההחלטה לדחות ערעור ולדחות בקשת הארכה נופלת תחת "החלטה אחרת". מאחר שהערעור הוגש באיחור של כחודש, ולא הוגשה בקשה תקפה להארכת המועד, השופט מורה על דחיית הערעור. כמו כן פסקה השופטת למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪. החלטה זו מחזקת את הפסיקה בדבר סיווגן של החלטות מסוג זה ומדגישה את הצורך בהקפדה על עמידה בלוחות זמנים פרוצדורליים, במיוחד כאשר הן מיוצגות על ידי עורכי דין.