ע"א 10462/04

תקציר

שני ערעורים אלה נובעים מפסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר חלקית תביעה של חברת DKA נכסים (דק"א) נגד חברת פיקניק בע"מ (פיקניק), בנוגע לשימוש של פיקניק בשטחה בפתח תקווה. בית המשפט המחוזי קבע כי רישיון העסק של פיקניק אינו חוקי משום שהוא מפר תב"עות ותוכניות מתאר הקובעות שימושי קרקע מותרים באזור. עוד נקבע כי פיקניק ביצע את עוולת הפרת החובה החקוקה, אך לא הצליח להוכיח כי הדבר גרם נזק לדקה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיה של דקה בדבר ריחות ולכלוך הגורמים למטרד ודחה את בקשותיה לצו מניעה ופיצויים. עם זאת, בית המשפט קבע כי צובר הגז של פיקניק הסיג גבול ברכוש המשותף, אך היווה שימוש סביר. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. פיקניק טענה כי רישיונה חוקי וכי דקה תרמה לאי החוקיות במעורבותו של עורך דינה במכירת הנכס. דקה ערערה על פסקי הדין בעניין מטרד, הפרת חובה ומצבר הגז. בית המשפט העליון קבע כי פרשנותו של בית המשפט המחוזי לתכניות הרלוונטיות נכונה וכי רישיונו של פיקניק אכן אינו חוקי. היא גם הסכימה עם ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר היעדר מטרד והפרת חובה, ובדבר השימוש הסביר במצבר הגז. השופט ריבלין מתח ביקורת על התנהלות הצדדים בהארכת ההליכים שלא לצורך והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו. סגן הנשיא פרוקצ'יה והשופט דנציגר הסכימו.