בג"צ 5619/23

תקציר

בית המשפט קיבל החלטה לדחות את העתירה על הסף, בעיקר בשל חוסר שפיותה המשפטית של העותרת בהקמת מבנה ללא קבלת ההיתר הנדרש. די היה במחדל פרוצדורלי זה כדי לדחות את העתירה, תוך יישור קו עם פסקי דין קודמים שבהם נתקלו בסוגיות דומות. זאת ועוד, הימנעותו של העותר ממיצוי הליכים מנהליים מקדמיים, כגון אי הגשת ערר על הודעת הפינוי בתוך פרק הזמן הנקוב לוועדת העררים הצבאית, הצדיקה אף היא את דחיית העתירה. בית המשפט מצא כי העתירה נעדרת תימוכין ראייתיים מספיקים, כגון צילומים מתוארכים או תצהירים, לביסוס הטענות בדבר שימוש ארוך טווח בקרקע או אכלוס בנייה שהושלם. בנוסף, הבנייה התרחשה בתוך שטחים אסורים, ולמרות התעלמותו הנטענת של העותר מצו איסור בנייה זה, ציין בית המשפט כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת אדם מציות. טענות בדבר הפרות זכויות פרוצדורליות ומשפטיות, כגון הזכות לשימוע או הפרות של המשפט הבינלאומי, נדחו כפי שטופלו במקרים קודמים. טענות העותר לא נתמכו כראוי בראיות, מה שהוביל לדחיית טענות בדבר אכיפה בררנית ושימוש לרעה בסמכות. משכך, הן העתירה והן הבקשה לצו ביניים נדחו, והעותר נדרש לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים בסך 4,000 ₪. ההחלטה ניתנה ביום 3.9.2023.