פש"ר 1167/00

תקציר

הערעור בפני בית המשפט הוגש על ידי בנק על החלטת הנאמן המפקח על פשיטת הרגל של החייבים דוד ואיזבל בלס. הבנק ביקש להכיר בתביעתו כבעלת מעמד של חוב לפי חוק הקדימות, דבר שיזכה אותו בעדיפות פירעון מנכסי החייב. החוב המקורי היה בגין מס רכישה שהחייבים חייבים לרשויות המס. הבנק טען כי הוא נכנס למעשה לנעליהן של רשויות המס בכך שנאלץ לשלם את החוב כדי לבצע מכירה של נכס ששועבד לו על ידי החייבים. הנאמן, לעומת זאת, טען כי יש לסווג את תביעת הבנק כחוב רגיל, שכן דין הקדימות חל באופן ספציפי על רשויות המס ולא ניתן להעבירו לצד שלישי. בית המשפט הסכים עם עמדת הנאמן ודחה את ערעור הבנק. הבנק חויב לכסות את הוצאות הנאמן בסך 10,000 שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. ההחלטה הדגישה את עקרון השוויון בין הנושים בהליכי פשיטת רגל ואת פרשנותו המצמצמת של חוק הקדימות, אשר לא הצדיקה הכרה בתביעת הבנק כבעלת מעמד של חוב לפי דיני הקדימות.