ת"א 6057/04

תקציר

מדובר בתאונה קטלנית שאירעה ב-7 בפברואר 2002 באתר בנייה בירושלים. התאונה התרחשה כאשר מפעיל עגורן, שהועסק בחברת לאופר חברה לכוח אדם בע"מ, נהרג לאחר שהמנוף שהפעיל קרס. המנוף נפל עליו כתוצאה מנטרול מגבילי המומנט של המנוף, מה שגרם לו להרים עומס מעבר ליכולתו. התובעים, אלמנתו ובנו של מפעיל העגורן המנוח, הגישו תביעת רשלנות נגד מספר נתבעים. הנתבעת הראשונה הייתה ארנסון בע"מ, החברה שהחזיקה באתר הבנייה והעסיקה את המנוח כמפעיל מנוף. הנאשמת השנייה הייתה חברת לאופר, חברת כוח האדם שהציבה את המנוח באתר הבנייה של ארנסון ושילמה את שכרו. הנאשם השלישי היה מנהל העבודה באתר הבנייה, שהועסק על ידי ארנסון. הנתבעים מספר שש עד שמונה היו חברת אחזקת העגורנים ושני טכנאיה, שתיקנו את העגורן יום לפני התאונה. בית המשפט מצא את כל הנאשמים אחראים לתאונה. ארנסון ולאופר נמצאו אחראים לכך שלא דאגו לשלומם של המנוחים באתר העבודה. בית הדין הדגיש כי על המעסיקים לנקוט אמצעים סבירים כדי להגן על העובדים מפני סיכונים הקיימים במקום העבודה ובתהליכי העבודה. במקרה זה, על שני המעסיקים הוטלה החובה לפקח על אמצעי הזהירות הנדרשים, להנחות את העובדים על נקיטת אמצעים מתאימים ולמנוע סיכונים באופן פעיל. עוד ציין בית המשפט כי היעדרו של איתות מוסמך במקום תרם לתאונה. אנשי איתות אחראים לסייע למפעילי העגורנים ולהבטיח הפעלה בטוחה של מנופים. באשר לחברת אחזקת העגורנים וטכנאיה, קבע בית המשפט כי חלה עליהם חובת זהירות כלפי המנוח משום שהם אחראים לתפעולו השוטף של העגורן ותחזוקתו. עם זאת, אחריותם הוגבלה לעבודות התיקון הספציפיות שהם נשכרו לבצע. בית המשפט מצא כי התקלה הספציפית שהובילה לתאונה לא הייתה קשורה לעבודות התיקון שבוצעו על ידי הטכנאים. יתר על כן, הראיות לא ביססו קשר סיבתי בין מעשיהם לבין התוצאה הקטלנית. בית המשפט הטיל 80% מהאחריות על ארנסון ו-20% על לאופר. עוד קבע בית המשפט כי המנוח נשא ב-30% מהאשמה בתאונה משום שלא ביצע בדיקה יומית של העגורן כנדרש בחוק. כתוצאה מכך הופחת סך הפיצויים של התובעים ב-30%. בית המשפט חישב את נזקי התובעים, לרבות אובדן הכנסה, נזקים לא ממוניים ואובדן שירותים. סך הפיצויים שנפסקו לתובעים עמד על 3,369,728 ₪. בניכוי אשמתו של המנוח והתשלומים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, הסכום הסופי שהיה חייב לתובעים היה 2,358,810 ₪. ארנסון ולאופר חויבו לשלם סכום זה, כאשר ארנסון אחראי ל-80% ולאופר ל-20%. הטענות נגד הנתבעים מספר שש עד שמונה נדחו.