ע"א 8265/15

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים והסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מאמץ את מרבית נימוקיו. עם זאת, הם המליצו לשנות את קביעתו של בית המשפט המחוזי באשר לסוג הפיצוי המגיע למשיב. במקום לפסוק פיצויי קיום, קבע השופט כי על המשיב לקבל פיצויי הסתמכות בלבד. לטענתם, מקרה זה אינו נופל בגדר הנסיבות החריגות המפורטות בפרשת Easy Building, שם המשא ומתן התקדם במידה מספקת על מנת שהנפגע יקבל פיצויי קיום. למרות הגעה להסכמות על כמה מרכיבים חיוניים, המשא ומתן לא היה בשלביו הסופיים ונותרו מחלוקות משמעותיות. אלה כללו חילוקי דעות לגבי כמות הבוצה המועברת, אחוז ההשקעה של המערערת, עלות העברת המתקן וגובה הפיצוי בגין הפסקה מוקדמת. נושאים בולטים אחרים היו הצמדה למדד, ערבויות בנקאיות ודרישות טכניות. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי לא כל התנאים המהותיים הוסכמו, ופיצויי הסתמכות ראויים יותר. השופטת הציעה סכום של 1,300,000 ₪ כסכום פיצויי ההסתמכות, תוך הכרה בטעותו של בית המשפט המחוזי בחישוב הסכום הראשוני אך לא מצאה סיבה מספקת להתערב. הם התייחסו לתקדימים מבוססים המעניקים שיקול דעת לבית המשפט הפרוצדורלי בקביעת פיצויים והדגישו כי יש לבחון את הסכום הכולל ולהתערב רק אם נפלה טעות בולטת. השופט י' עמית והשופט מ' מזוז הסכימו עם פסק הדין, והערעור נדחה בחלקו, וקיבל אותו רק בשאלת סוג הפיצוי וסכומו. משכך, חויב המערער לשלם למשיב 1,300,000 ₪ בצירוף 30,000 ₪ בכיסוי חלקי של הוצאותיהם.