ע"א 3113/09

תקציר

ערעורו של אזרח ישראלי על דחיית תביעתו לפיצויים על ידי בית משפט השלום בירושלים לאחר שהרס את המבנים שלו בעקבות דרישת המנהל האזרחי נדחה. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי המבנים נמצאים בשטח C, שבו למערערת אין זכות לבנות ללא היתר. המערער טען כי השטח הוגדר בפועל כשטח B, ולכן על המנהל האזרחי לפצות אותו בגין ההריסה. הנושא המרכזי היה סיווג השטח, כאשר המערערת מסתמכת על מפות שצורפו להסכם הביניים והמשיבים תומכים בתעודה חתומה על ידי ראש מחלקת תשתיות במינהל האזרחי. בית המשפט העדיף את תעודת המשיבים, שנחשבה חלוטה ולא ניתן לערער עליה. זאת, בהתבסס על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון שהסמיכו את המפקד הצבאי לקבוע גבולות טריטוריאליים וסיווגו את הקרקע המדוברת כשטח C. זאת ועוד, קיבל בית המשפט את טענת המשיבים כי המפקד הצבאי האציל את סמכותו לממונה על התשתיות. מאחר שלא הייתה מחלוקת עובדתית, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. פסק דין זה חיזק את סמכויותיו הנרחבות של המפקד הצבאי בקביעת סיווגים טריטוריאליים ואת סופיות החלטותיהם.