תלה"מ 14098-04-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת אב לביטול תשלום מזונות עבור ילדו הקטין, לאחר קבלת קצבת הנכות של הילד. האב טען כי קצבת הנכות מכסה את צרכי ילדו והשאר הולך לכיס אמו של הילד. האם, לעומת זאת, טענה כי הקצבה אינה מספיקה לכיסוי צרכי הילד וכי החיסכון מהפנסיה הוא לעתיד הילד. בית המשפט קבע כי טענת האב מתקבלת באופן חלקי. בפסק הדין נקבע כי קצבת הנכות מיועדת לצרכיו המיוחדים של הילד ולא להוצאות המחיה השוטפות שלו. מאחר שהאב לא הוכיח את הוצאותיו של הקטין, טענתו כי הקצבה מכסה את כל צרכיו של הקטין ועוד לא הייתה מוצדקת. עם זאת, כדי להבטיח את רווחתו של הקטין, קבע בית המשפט כי יש להשתמש בקצבת הנכות להוצאות לימודיות, רפואיות וכל הוצאה חריגה הנובעת ממצבו. כל עודף יישמר לצרכיו העתידיים של הקטין. ההורים יידרשו לשלם רק אם הקצבה אינה מספקת, והם יפרשו באופן שווה לתשלומים. כמו כן חויבה האם להפקיד לחשבון החיסכון של הקטין סך של 19,000 ₪ בגין העבר בתוך 30 יום, כפשרה בגין הוצאות העבר. בפסק הדין הודגש כי פסק הדין מבוסס על נסיבותיו הספציפיות של הקטין ועל התנהגות הצדדים, במטרה להעדיף את טובת הקטין על פני הסכסוך ההורי.