ת"פ 30913-02-21

תקציר

הנאשם הורשע בהחזקת סם מסוכן (קנאביס) בכוונה להפיץ, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. האישום, בו הודה הנאשם, היה כי נמצא עם 30 ק"ג קנאביס בתא המטען של רכבו, עטוף ב-36 חבילות, בעת שנסע צפונה בכביש 40. במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן. עם זאת, הצדדים לא הצליחו להסכים על עונש מתאים. בית המשפט שקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי, אחריות משפחתית וקשיים כלכליים שהניעו לכאורה את ביצוע העבירה. היא לקחה בחשבון גם את הערכים החברתיים הנפגעים מהפצת סמים ואת מדיניות הענישה הרווחת בעבירות מסוג זה. באיזון שיקולים אלה, קבע בית המשפט כי העונש ההולם יהיה בטווח שבין 14 ל-30 חודשי מאסר, לצד קנס של 15 אלף שקל עד 40 אלף שקל ותקופת פסילת רישיון. בית המשפט לא מצא שיקולי שיקום מספיקים כדי לסטות מטווח זה. במקום זאת, היא גזרה על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר, לצד קנס המרה ל-90 יום בסך 15,000 שקל, רישיון נהיגה על תנאי למשך 12 חודשים ושלוש שנות מאסר על תנאי בגין כל עבירה עתידית של סמים. כמו כן הורה בית המשפט על השמדת הסמים שנתפסו ועל חילוט סכום כסף מזומן שנמצא ברשות הנאשם בעת מעצרו. ההחלטה אם לחלט את רכבו של הנאשם נדחתה עד לטיעונים נוספים של הצדדים. לנאשם שמורה הזכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.