פש"ר 19082-09-16

תקציר

מדובר בתביעת חוב שהגיש מחמוד סמר, הנושה, נגד חסן עומר, החייב. תביעת החוב מסתכמת ב-1,351,596 ₪ על פי החוק הרגיל. הנאמן אישר תחילה 775,497 שקל מהתביעה, אך בהמשך הופחת הסכום ל-721,111 שקל. התביעה מתבססת על שיק על סך 567,000 ₪ חתום על ידי החייב כערב. אין חולק כי השיק ניתן להבטחת פירעון הלוואות שהעמיד הנושה לחייב ולד"ר מחמוד אבו סאלח, שהיו שותפים להלוואות וערבו זה לזה. החייב לא עמד בפירעון ההלוואות והנושה הגיש את השיק להוצאה לפועל. החייב התנגד אך לא התייצב בבית המשפט מספר פעמים. הנאמן קיים הליך שכלל הצגת ראיות ושמיעת עדויות וטיעונים משני הצדדים. בסופו של דבר פסק הנאמן לטובת הנושה. החייב מערער על החלטה זו בטענה כי חוק ההלוואות חל על המקרה וכי הנושה לא עמד בדרישותיו, ובפרט באי הצגת הסכמי הלוואה בכתב המפרטים את ההלוואות. החייב טוען כי לפיכך היה על הנאמן לדחות את תביעת החוב במלואה. בית המשפט דוחה את עמדת הנאמן והנושה לפיה החייב לא יכול היה להעלות טענות לפי חוק ההלוואות, שכן הוא לא העלה טענות אלה במהלך ההליך בפני הנאמן. בית המשפט מוצא כי חוק ההלוואות אכן חל על המקרה וכי הנושה לא עמד בדרישות החוק, שכן הוא לא הציג הסכמי הלוואה בכתב עבור חלק מההלוואות ולא כלל את הפרטים הנדרשים כגון שיעורי הריבית בהסכמים עבור הלוואות אחרות. בית המשפט מבחין בין שני מצבים של אי קיום חוק ההלוואות: הראשון, כאשר אין הסכם הלוואה כתוב כלל, והשני, כאשר קיים הסכם הלוואה כתוב אך אינו מכיל את כל הפרטים הנדרשים. בית המשפט מצדד בנושה בעניין ההלוואה בסך 60,000$ שכן קיים הסכם כתוב התומך בגרסת הנושה, והפגם באי ציון שיעור הריבית אינו חמור בהתחשב בכך שסכום ההלוואה עלה על הסכום המקסימלי הקבוע בחוק ההלוואות. לפיכך, החלטת הנאמן לאשר חלק זה של תביעת החוב מתקבלת. באשר להלוואות המפורטות בפרק א' לסיכומי הנושה, שהסתכמו בסך 47,000 דולר, בית המשפט גם אינו מתערב בהחלטת הנאמן לאשר את תביעת החוב בגין הלוואות אלה, שכן הן חורגות מהסכום המרבי הקבוע בחוק ההלוואות. לגבי יתרת ההלוואות, שהסתכמו ב-13,000 דולר, מוצא בית המשפט כי יש לחייב את החייב לפרוע אותן, אך לנאמן יש סמכות להתערב בסכום ההשבה. בית המשפט קובע כי יש לנכות מהלוואות אלה את הריבית המקסימלית של 3% לחודש שקיבל הנושה. על הנאמן לחשב מחדש את תביעת החוב בהתאם. בית המשפט קובע כי יש לדחות את טענת הנושה בדבר הלוואה בסך 209,000 ₪ בשל היעדר הסכם הלוואה כתוב והיעדר ראיות התומכות במתן הלוואה זו. בית המשפט מדגיש את הצורך בהקפדה על חוק ההלוואות וקובע כי דחיית התביעה משמעותה שהנושה אינו יכול לקבל בחזרה אפילו את סכום הקרן של ההלוואה. לסיכום, בית המשפט מקבל חלקית את ערעור החייב, ומורה לנאמן לבצע את החישובים הנדרשים ולהגיש הודעה מעודכנת עד ליום 15.10.18. בית המשפט מחליט שלא יהיה צו להוצאות שכן טענות שני הצדדים התקבלו באופן חלקי.