ע"פ 498/89
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין מתייחסת למשיב שהורשע בגרימת מוות ברשלנות לאחר שירה למוות בתלמידה במהלך אירוע של יידוי אבנים. המשיב, שהיה ברכב עם אחרים, עודד את התלמידים שיידו אבנים וירה ירייה אחת כדי לפזרם. בעת שהיה ליד שער בית הספר ירה כדור שפגע בתלמיד. המשיב ערער על ההרשעה וביקש לזיכוי, ואילו המדינה ביקשה להרשיעו בעבירה החמורה יותר של הריגה. בית המשפט העליון קבע כי מעשיו של המשיב מהווים רשלנות חמורה והפגינו חשיבה פזיזה וחסרת אכפתיות, שכן השימוש בנשק חם היה מיותר ומסוכן במצב זה. בית המשפט מצא כי המשיב ירה את הירייה ביודעו את הסיכון הנשקף ממנה, והעובדה שמדובר בירייה בודדת אינה שוללת את מודעותו לסכנה. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענת המשיב בדבר בלבול וחרדה במהלך האירוע, והדגיש כי השימוש בכוח חייב להיות מוצדק ומידתי. לפיכך, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה, הרשיע את המשיב בהריגה, והטיל עליו שלוש שנות מאסר בפועל, מחציתן על תנאי. החלטה זו התבססה על רשלנותו הפושעת והתנהגותו הפזיזה של המשיב, שהביאה למותה הטרגי של התלמידה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 498/89 מדינת ישראל נ' שמעון בן דוד יפרח, עליון (28.11.1990)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.